גזר דין בתיק ת"פ 4070-09

         הרקע

1.      על יסוד הודאת הנאשם 2 בעובדות כתב האישום המתוקן, הרשעתי את הנאשמים ב-14 עבירות של הוצאת חשבוניות מס בלי שהיו רשאים לעשות כן לפי סעיף 117(א)(5)לחוק מס ערך מוסף ובעבירה של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק, ואת הנאשם 2 הרשעתי גם בשתי עבירות של אחריות מנהל לפי סעיף 119 לחוק. הנאשמת 1 הינה חברת הובלות ועבודות שיפוצים, והנאשם מס' 2 היה מנהלה הרשום והפעיל.

כתב האישום המתוקן:

אישום 1

סמוך לחודשים מאי-אוקטובר 05', הוציאה הנאשמת באמצעות הנאשם, 14 חשבוניות מס ל"עוסקים מורשים" שונים בסך 4,143,515 ש"ח כולל מס ערך מוסף, אשר סך המס הכלול בהן הוא 596,457 ש"ח. הנאשמים לא ביצעו עסקאות עם אותם "עוסקים מורשים", והנאשמת, באמצעות הנאשם, הוציאה חשבוניות אלה בלא שהיתה זכאית לעשות כן, כיוון שלא ביצעה ולא התחייבה לבצע את העסקאות בגינן הוצאו החשבוניות.

אישום 2

בתקופה מאי-אוקטובר 05' הגישה הנאשמת באמצעות הנאשם, דוחות תקופתיים בהם ניכתה מס תשומות בסך 139,349 ש"ח, ע"ס חשבוניות ע"ש החברות "א.א.ב. אימגו שיווק וסחר בע"מ" ו"גיאק סחליה בניה בע"מ", שאינן מהוות מסמך כחוק, זאת מאחר והנאשמים לא ביצעו עסקאות עם החברות. ניכוי מס התשומות נעשה בנסיבות מחמירות, מאחר והנאשמים הביאו במעשיהם, להשתמטות מתשלום מס, בסכום העולה על כפל הקנס בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, והנאשמים עשו כן במטרה להתחמק מתשלום מס.

2.      הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו, הנאשמים יורשעו במיוחס להם, התביעה תעתור ל-10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס סמלי, ותסכים להגשת תסקיר, וההגנה תהיה חופשייה בטיעוניה.

         התסקיר

3.      הנאשם כבן 56 נשוי ואב ל-5 ילדים סובל מפגיעה בעינו השמאלית מ- 28.3.11 עקב תאונת עבודה  שפגעה בתפקודו היומיומי, ובה התפוצץ צמיג שפגע בפניו, גרם לשברים ופגע בעינו, בהיותו נהג משאית. מהתסקיר עולה כי הנאשם התקשה לשתף פעולה עם שירות המבחן ולמסור אינפורמציה מלאה, ענה לרוב כי אינו זוכר, ושירות המבחן נעזר בבנו, באישורים רפואיים ובדוח פסיכיאטרי. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מבטא קונפליקט ביחס לתפיסתו העצמית ביחס ליכולותיו התפקודיים בעבר, מול היותו מוגבל כיום ובלתי מסוגל. הוא חש אובדן עמוק בעקבות התאונה, בתחום החברתי, התעסוקתי והמשפחתי, וחווה כי הסובבים אותו לרבות בני משפחתו התרחקו ממנו ואינם אוהבים ומעריכים אותו כבעבר. כמו"כ נפגע קשה בטחונו ודימויו העצמי, קיים חוסר אמון מוחלט באחרים, חוסר אונים ותסכול, בין היתר גם בשל אובדן רשיון הנהיגה שלו, שהיוו מקור פרנסתו ופרנסת משפחתו. על רקע מצבו הנפשי הקשה ותסכוליו, מתקשה להתמודד עם קשייו ונוטה לפעול באופן אימפולסיבי. שירות המבחן התרשם כי לצד התמקדותו במצבו הבריאותי ומגבלותיו, הוא מתקשה להכיר בחלקים בעייתיים גם ביחס להתנהגותו הכללית. כמו"כ הוא מגלה עצבנות יתר, והתפרצויות זעם הכוללות גם שבירת חפצים. מאז התאונה מטופל אצל פסיכיאטר ונוטל תרופות פסיכיאטריות להרגעה, ואבחנת הפסיכיאטר המטפל היא כי הוא סובל מהפרעת "דחק פוסט טראומטית".

4.      ביחס לעבירה הנאשם התקשה לקחת אחריות למעורבותו, הדגיש כי היה קורבן לאירועים אלו, כשלתפיסתו רואה החשבון יחד עם שותף שהיה לו בחברה, ניהלו את החברה בשמו, והוא רק חתם על מסמכים שונים שלא היה לו ברור כי הם פיקטיביים, בתמורה למשכורת קבועה. בנסיבות אלה שירות המבחן התקשה לבחון את מניעי ביצוע העבירה והגורמים האישיותיים שבבסיסה, ולאור כל האמור, לא בא בהמלצה טיפולית ביחס לנאשם.

טיעוני המאשימה לעונש

5.      הנאשמים הורשעו בעבירות של הוצאת חשבונית בלי שהיו זכאים שהמס הכלול הוא כ-600,000ש"ח ובקיזוז חשבוניות שלא כדין שהמס הכלול הוא 139,000 ש"ח. עבירות השימוש בחשבוניות פיקטיביות הפכו למכת מדינה בשל קלות ביצוען והקושי בגילוין, כשהרווח בצידן קל ומהיר, אך מנגד נפגעת הקופה הציבורית בכספים שאינם מוחזרים אליה, על חשבון תחומים בהם ניתן היה להשקיע. מגמת ההחמרה המשמעותית בפסיקה בעבירות מסוג אלה, מתבטאת בהטלת עונשי מאסר ממושכים וקנסות מרתיעים. בענייננו מסכום המס העתק העומד על 740,000 ש"ח, שנגזל מהקופה הציבורית, לא הוחזר עד היום שקל, והמחדל גם לא יוסר, שכן מדובר בעבירות של קיזוז ושל הוצאת חשבוניות פקטיביות.

6.      לענין העונש, מאחר והסדר הטיעון מקל עם הנאשמים ביחס לרמת הענישה היום, הואיל ונלקחו בו נסיבותיו האישיות של הנאשם 2, אין מקום להתחשב בנאשם ולהקל לגביו מעבר לכך.

בע"פ 40033/07 בביהמ"ש המחוזי ירושלים נקבעה אמת המידה להחמרה בעבירות של שימוש בחשבונות פקטיביות, שם היה מדובר על מס בסך 190,000 ש"ח, הוטלו 7 חודשי מאסר בפועל ובקשת רשות הערעור לעליון נדחתה.

בת"פ שלום ירושלים 48024/05/10 שם המס היה בסך 430,000 ש"ח הוטלה שנת מאסר.

מהפסיקה הנ"ל עולה ההחמרה בעבירות אלה, כשבענייננו היה אמור להיות מוטל על הנאשם עונש של לפחות שנת מאסר בפועל. לפיכך עותרת המאשימה כי ביהמ"ש יטיל את העונש המקסימלי בהסדר הטיעון, על הנאשמת 1 שאינה פעילה  - קנס סמלי ועל הנאשם 2  - 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס מרתיע.

טיעוני ב"כ הנאשמים לעונש

7.      הגם שאין להקל ראש בחומרת עבירות המס ומגמת ההחמרה שבפסיקה,בעבירות בהן הורשע הנאשם אין זה המקום להחמיר עם הנאשם, שכן ראשית יש להביא בחשבון לקולא את הודייתו ואת החיסכון בזמן השיפוטי, שנית, הנאשם נפל קורבן למניפולציות שעשה רואה החשבון שלו בחשבוניות. והגם שהדבר לא הוכח, הנאשם אינו מסוגל למידת התחכום הנדרשת בעבירות אלה. שלישית, הוא הבין את חומרת העבירות, לקח עליהן אחריות, ואין הצדקה להטלת העונש המקסימאלי שבהסדר הטיעון. רביעית, קיימת פסיקה לגבי נאשמים שהורשעו בעבירות דומות ונוספות עם עבר פלילי ובסכומים גבוהים יותר מהסכומים שבענייננו, בה נגזרו עונשים קלים יותר, כמו 10 חודשי מאסר בת.פ. 10096-08 בימ"ש שלום ירושלים, עונש לו עותרת המאשימה כאן, אך נגזר שם במקרה יותר חמור, ובמקרה אחר נגזרו 7 חודשי מאסר בת.פ. 4121-06 בימ"ש שלום בירושלים, כשלנאשם שם היה עבר פלילי בעבירות דומות, שלא כבענייננו, חמישית, הנאשם עבר לאחרונה משבר קשה עקב איבוד ראייתו בעינו השמאלית, בתאונת עבודה, שהשפיעה עמוק מאוד על מהלך חייו, איבד את ערכו וביטחונו העצמי, והוא מטופל אצל פסיכיאטר גם בתרופות פסיכיאטריות, כמצויין בתסקיר שירות המבחן. התמודדויותיו האישיות הרבה יותר קשות עם שינוי משמעותי זה בחייו, ולפיכך אין להחמיר עמו, כדי לאפשר לו לשקם את חייו מהטראומה הקשה. אשר על כן עותרת הסנגורית כי ביהמ"ש יגזור על הנאשם מאסר בעבודות שירות.